בנק אוצר-החייל סניף הרצל - ראש נ' פרינטקס פרופשיונל בע"מ ואח'

החלטה

הצדדים יסכמו טענותיהם היום בע"פ בשעה 13:00 יתייצבו שני הצדדים כאחד כדי לסכם את טענותיהם בע"פ. יש לב"כ הנתבע זמן די והותר להתכונן לטענות אלה, במיוחד כאשר קיבל לפני מס' ימים את תגובת התובע לבקשה לדחיית הדיון, ובו הועלתה הטענה כי דין תביעת הבנק להתקבל במלואה בשל מעשה בי-דין, כאשר טענה זו נתמכה בציטוט אסמכתאות ע"י ב"כ התובע (השעה כעת 11:00)

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

ורדינה סימון, שופטת

פסק דין

1.בנק אוצר החייל (להלן: "הבנק") הגיש תביעה כספית בסד"מ נגד פרניטקס פרפשיונל בע"מ (להלן: "החברה החייבת"), שניהלה אצלו חשבון ונותרה חייבת לו כספים, ונגד פרץ שמעון (להלן: "נתבע 2" או: "שמעון פרץ") ושמואל צבי ברלין (להלן: "נתבע 3"), שחתמו על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות החברה החייבת כלפי הבנק. בהיעדר הגשת בקשת רשות להגן מטעם נתבע 3 ומטעם נתבעת 1 ניתנו נגדם פסקי דין בהיעדר הגנה. פסקי דין אלה נותרו בתוקף.

שמעון פרץ הגיש בקשת רשות להגן וביום 22.2.09 ניתנה לו רשות להגן על סמך בקשת הרשות להגן והתצהיר שצורף אליה, כאשר נקבע, כי הטיעונים, שפורטו בתצהיר, ישמשו כתב הגנה. לשמעון פרץ ניתנה רשות להגן בטענה, שהוא זכאי לפיצוי עקב פעולות רשלניות של הבנק, בגינן גם הגיש תביעה כספית נפרדת (ת"א 13043/08), וכי הוא זכאי לקיזוז הסכומים המגיעים לו כפיצוי מסכום התביעה של הבנק.

2.אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 2.5.10 ניתן פסק דין בת"א 13043/08. בפסה"ד הנ"ל נדחתה תביעתו של שמעון פרץ. לטענת ב"כ התובע בתיק זה, על מותב זה ליתן פסק דין על מלוא סכום התביעה בשל קיום השתק פלוגתא, שכן, בדיוק אותן טענות עובדתיות ומשפטיות הועלו בת"א 13043/08 ובתיק זה. משניתן פסק דין בת"א 13043/08, קיים השתק פלוגתא לגבי כל טענות ההגנה, שהועלו ע"י שמעון פרץ בתיק זה, כך שלא נותרה טענת הגנה כלשהי שיש לדון בה.

3.ב"כ נתבע 2 טען, כי אין לקבוע קיום מעשה בית-דין, באשר עילות התביעה בשני התיקים שונות, ואילו באשר לטענה של השתק פלוגתא, טענתו היא, שלשמעון פרץ לא ניתנה הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו כנגד הבנק. כאשר נשאל ב"כ שמעון פרץ ע"י ביהמ"ש, אילו טענות הועלו כטענות הגנה בתיק הנוכחי ולא נדונו בת"א 13043/08, לא הפנה לשום טענה כזו. תשובתו הייתה, כי בגוף פסה"ד בת"א 13043/08 לא הייתה התייחסות לחווה"ד מטעם התובע.

תשובתו זו של ב"כ נתבע 2 תמוהה. אין בעובדה, שיש או אין התייחסות בגוף פסה"ד בת"א 13043/08 לחווה"ד מטעם התובע, כדי למנוע מבית משפט זה קביעה, כי קיים השתק פלוגתא. צודקת ב"כ התובע, כי אין לטענה המתייחסת לשאלת אזכורה של חוו"ד המומחה מטעם התובע בגוף פסה"ד נפקות לענייננו, שעה שנפסק במפורש, שניתנה הרשאה על ידי שמעון פרץ לברלין, בעל המניות האחר, לחתום בשמו על השיקים, ושעה שנפסק במפורש, ששמעון פרץ מנוע מלהעלות כל טענה כיוון שהוא לא הביע מחאה בזמן אמת, כאשר ידע על הפעילות בחשבון.

כאמור, לשמעון פרץ ניתנה רשות להגן בטענה, שהוא זכאי לפיצוי עקב פעולות רשלניות של הבנק, בגינן הגיש תביעה כספית, וכי הוא זכאי לקיזוז הסכומים המגיעים לו כפיצוי מסכום התביעה של הבנק. טענת ההגנה של שמעון פרץ והשאלות העובדתיות שבמחלוקת זהות במדויק למחלוקות של ת"א 13043/08.

4.ב"כ שמעון פרץ טען, כי בשלב זה אין להתייחס לטענת מעשה בית דין, או השתק פלוגתא, שכן הוגש ערעור על פסה"ד בת"א 13043/08, ולטענתו, למען יעילות הדיון, יש לעכב את ההליכים עד למתן פסק הדין בערעור.

לא קיבלתי טענה זו. אמנם, אין מחלוקת, שהוגש ערעור על פסה"ד בת"א 13043/08, אולם, בהתאם לפסיקה ולדעת מלומדים, אין בעובדה, שהוגש ערעור על פסק הדין, כדי למנוע קביעה בדבר קיום השתק פלוגתא, כל עוד לא בוטל פסה"ד, בין אם ע"י ערכאת הערעור, ובין אם ע"י ביהמ"ש שנתן את אותו פסק דין.

אני מצטטת מ"מעשה בית דין בהליך אזרחי", ד"ר נינה זלצמן, פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א, תשנ"א-1991, עמ' 3:

"משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק הדין מחסום דיוני לפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק הדין, בין על ידי ערכאת ערעור ובין על ידי ביהמ"ש שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם טענה העומדת בסתירה לעובדה זו".

וכן:

"אך בהקשר הדברים הנדון אבהיר, כי סופיות לצורך מעשה בית דין אין פירושה שפסק הדין אינו ניתן עוד לערעור. 'סופיות' לעניין זה משמעה שההכרעה השיפוטית הינה סופית מבחינת בית המשפט שנתנה, במובן זה שהיא מביאה לסיומה של ההתדיינות ואינה ניתנת עוד לשינוי או לביטול על ידי אותו בית משפט" (עמ' 11, למעלה, שם).

5.ב"כ נתבע 2 העלה טענות נוספות, שאין בהן כדי לשנות את החלטתי. בין יתר הטענות, טען, כי בשל כך שהבנק סירב לאחד את הדיון בשני התיקים, כיום הוא מושתק מלהעלות טענת מעשה בית דין. עוד טען ב"כ נתבע 2, כי טענת מעשה בית דין יש להעלות בהזדמנות הראשונה, ולטענתו הבנק לא העלה אותה בהזדמנות הראשונה.

איני בדעה, כי העובדה, שהבנק סירב לאיחוד הדיון בשני התיקים כדי לא לסרבל הדיונים ולגרום לדחיות עקב פניה ובקשה לאחד הדיונים בפני שופט אחד, הינה בעוכריו של הבנק. אין בעובדה זו כדי למנוע החלטה של ביהמ"ש בדבר קיום השתק פלוגתא.

אשר לטענת ב"כ נתבע 2, כי טענת השתק הפלוגתא לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, טענה זו נדחית על ידי. מבלי להתייחס לשאלה, אם אכן מנוע ביהמ"ש מלתת פסק דין בהסתמך על השתק פלוגתא, כאשר טענה זו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה – וספק בעיניי אם זו ההלכה – הרי במקרה דנן איני סבורה שיש איחור בבקשת ב"כ התובע. הדיון הקודם בתיק זה היה באוקטובר 2009, פסק הדין בת"א 13043/08 ניתן רק ב- 2.5.10. מאז מתן פסה"ד ועד היום לא התקיימו דיונים בתיק זה, ולא נראה, שנגרם למי מן הצדדים נזק עקב כך שהטענה הועלתה רק עכשיו. אני בדעה, שאין מניעה כיום, בישיבה הראשונה לאחר מועד מתן פסק הדין הנ"ל, להעלות את הטענה.

6.לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת, כי פסק הדין בת"א 13043/08 מהווה השתק פלוגתא לכל טענות ההגנה שהועלו על ידי שמעון פרץ בתיק זה.